המון זמן לא כתבתי כאן. איכשהו יצא שאני לא מגיע לזה, ולא בגלל שאני לא רוצה. איכשהו קרה שאני לא עומד בקצב של החיים ולא מוצא את הזמן לעשות את מה שאני רוצה באמת. ומה שאני רוצה באמת זה לקרוא. להיעלם מהעולם לכמה שעות לתוך הדפים ולשכוח את הבלי החיים האמתיים לטובת הפנטזיות והמתח של הדפים המצהיבים.

אבל משום מה לא היה לי זמן.

תירוצים לא חסרים לי. עזבתי עבודה אחת, מצאתי אחרת, חזרתי לעבודה ישנה ולקחתי על עצמי כמה פרויקטים שתפסו לי את מעט הזמן הפנוי שעוד נשאר לי. אבל בינינו, אלה רק תירוצים. כי מאז ומעולם הייתי בנאדם עסוק, וזה לא הפריע לי אף פעם לשקוע עמוק לתוך ספר לכמה שעות.

ואז הבנתי שנפלתי למחלה הכי נוראה שיכולה לתקוף תולעת ספרים. מחסום קריאה. מחלה שלמרות שאינה חשוכת מרפא, קשה מאוד לרפא אותה בלי עזרים חיצוניים.

הבעיה העיקרית במחסום קריאה, היא שאתה אף פעם לא יודע שאתה לוקה בו. זה מתחיל כשאתה פותח ספר שלכאורה נראה מעניין, אבל אין לך סבלנות אליו, אז אתה נוטש אותו אחרי יום או יומיים בלי שקראת יותר מחמישה עמודים. אחר כך אתה לוקח ספר אחר, אחד ששמעת עליו ביקורות מהללות, ומנסה לצלוח אותו, ופתאום עוברים להם שבועיים והוא עדיין שוכב הפוך על השולחן, פתוח בעמוד שהשארת אותו, צובר לו אבק כאילו היה תקליט של דני רובס.

ואז, אם יש לך מזל, מגיעה ההארה ואתה הפרוגנוזה של המחלה, ועדיין יש לך סיכוי להחלים. אחרת, יכולות לעבור להן שנים בהן המוח מתאבן מחוסר קריאה, וכל ניסיון להחזיר את הגלגל אחורה יכול להסתיים באכזבה ועגמת נפש.

המזל הוא שיש לזה תרופה די פשוטה. כל מה שצריך לעשות הוא לקחת ספר שכבר קראתם, כזה שאתם יודעים שאתם אוהבים ועדיף אחד שאתם זוכרים את רובו בעל פה. אצלי זה בדרך כלל 'שלושה בבומל' או 'אלים אמריקאים'. עכשיו נשאר רק לפתוח את הספר בעמוד רנדומלי ולהתחיל לקרוא.

תאמינו לי שזה עובד כל פעם מחדש.

נ.ב:
החלמתי. תודה שהתעניינתם.

קראו גם:
על קריאה באופן כללי ולמה זה הדבר הכי טוב בעולם
עוד ספר שאפשר שיכול לעזור להחלמה ממחסום קריאה קשה
אם אתם רוצים לקרוא את הספר הזה, קנו אותו