סאטירה​

יש ספרים שהכוח האמיתי שלהם הוא בחדותם ובעזות מצחם. אם הם כאן כדי להצחיק או כדי להציב מראה למול החברה, ספרי סאטירה הם חוד החנית של הביקורת החברתית.

צ'אק פלאניוק - מועדון קרב

מועדון קרב

מעטים האנשים שלא מקשרים בין סבון תוצרת בית וקרבות אגרופים. אלה שכן, יודעים שאסור לדבר על זה.

ג'ונתן טרופר - מכאן אני ממשיך

מכאן אני ממשיך

בניגוד למובטח בגב הספר, ‘מכאן אני ממשיך’ לא מצחיק עד דמעות. הדמעות אכן הגיעו, אבל דווקא ברגעים היותר כואבים של הספר.

דייב בארי - גדול ביפן

גדול ביפן

דייב בארי יעשה הכל כדי לסחוט מהקוראים שלו בדל חיוך. לו רק היה מתאמץ פחות הוא היה יכול אולי להצליח במשימתו. וכל זה רק כדי לגלות שיפן היא לא אמריקה.

מאיר שלו - רומן רוסי

רומן רוסי

עם אהבה גדולה למילה העברית ועם נטייה מבורכת להיסחף עם זרם המילים, מביא מאיר שלו את סיפורה של ההתיישבות בעמק יזרעאל ואת המיתולוגיה שהתלוותה לה.

ג'ורג' אורוול - 1984

1984 – ג’ורג’ אורוול

אחד הדברים המטרידים ביותר ביצירת המופת הדיסטופית של ג’ורג’ אורוול הוא אבדן הפרטיות המוחלט שמחלחל יותר ויותר לתוך העולם המודרני בו אנחנו חיים כיום.

ג'רום ק. ג'רום - שלושה בבומל

שלושה בבומל

למעלה ממאה שנים לאחר שנכתב, ‘שלושה בבומל’ הוא עדיין אחד הספרים המצחיקים שנכתבו אי פעם, וזאת למרות התובנות המצמררות שלו על העם הגרמני.