המבקר יוצא לרגע מאזור הנוחות שלו כדי לכתוב על ספר השמע הכי מרענן שהוא שמע השנה.

ג'ון פרי נוסע לכוכבים בשירות צבא הקולוניות. איזה מפלצות ימצא שם? וכמו שטינה טרנר הייתה אומרת – איך קשורה לזה בכלל אהבה?

למרות שהוא מתחיל בצורה צפויה יחסית, חומר אפל, ספרו החדש והמדובר של בלייק קראוץ', מצליח לספק את הסחורה ולהצדיק את ההייפ המטורף סביבו.

הארי אוגוסט חי את חייו פעם אחר פעם במחזוריות בלתי נגמרת. האם הוא יצליח להציל את העולם מהחורבן שמצפה לו? פנטזיה מודרנית מבריקה מאת קלייר נורת'.

גם אם לעתים נראה שהוא מסתבך עם עצמו קצת יותר מדי, ספרו השלישי של יואב בלום מצליח לבצר את מעמדו כאחד מהסופרים המקוריים והמסקרנים כיום בתחומו.

חוקרת הטרנדים סנדי פוסטר מנסה להבין איך נוצרות אופנות חולפות ונשאבת לעלילה כאוטית ומשעשעת באחד מהספרים היותר מהנים שתקראו.

מרגרט אטווד אוהבת לאתגר את הקוראים שלה עם סיפורים שמושכים את הקרקע מתחת לרגליים שלהם. היא עשתה את זה ב"בז וניאלה" (המופתי ומדכא כאחד), והיא עושה את זה בצורה מושלמת ב"סיפורה של שפחה".

סטיבן קינג מטורף, אבל הגבול בין גאונות לטירוף דק מאוד, והוא מצליח להוכיח את זה פעם אחר פעם. גם כשהוא מכוון נמוך יותר במאזן האימה, הוא מצליח לרתק את הקורא ולגרום לו לוותר על פעולות יומיומיות חשובות ובלבד שיסיים את הספר.

הרבה מעריצים הגיבו בפקפוק כששמעו שיצא ספר שישי בסדרת המדע הבדיוני הסאטירית 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה'. יכול להיות שהם צדקו.

'לא מזיק ברובו' מצליח לבלבל את האויב, קרי הקוראים, פעם אחר פעם בחינניות האפשרית רק כאשר הסופר מודע לחלוטין לנזק המנטלי שהוא גורם לקוראיו.

דאגלס אדמס, כרגיל, יורה לכל הכיוונים ומרשה לעצמו להמציא שוב ושוב את הז'אנר בלי לנסות בכלל לשמור על קו מחשבה רציף, מה שמוביל לתמהיל היסטרי של סיטואציות לא הגיוניות ומצחיקות.