על כתיבה, קריאה ומה שביניהם

עשרת הגדולים- פוסט חגיגי

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

הרשמו לעדכונים

הצטרפו עכשיו ולא תצטרכו להתמודד עוד עם החשש שתפספסו פוסט חשוב! סתם, בבקשה תירשמו. אנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת המייל שלכם. אה, וגם תקבלו ספר במתנה!

נהנים מהקריאה?

תמכו באתר ועזרו לנו ליצור עוד תכנים מעולים במיוחד עבורכם

מומלץ החודש

כמה נהניתי לחשוב על הרשימה הזאת ועל המילים הארסיות שאטיח בספרים הנלוזים שהצליחו להמאיס עלי במשיכת קולמוס את עצמם, את כותביהם, ולמען האמת, גם את מעריציהם.

אני לא יודע למה לקח לי כל כך הרבה זמן לכתוב את הפוסט הזה. איכשהו הרגשתי שאני צריך לעשות משהו מיוחד. בכל זאת, גם שנתיים לבלוג וגם הפוסט המאה. צריך לחגוג את זה איכשהו, לא?

היו לי המון רעיונות שהגיעו בסופו של דבר אל סל האשפה, חלקם בצדק, חלקם פחות, אבל זה לא משנה את העובדה שלשם הם הגיעו וזה כרגע מקומם.

בהתחלה חשבתי לעשות רשימה של עשרת הספרים שאני הכי אוהב. התחלתי לדרג אותם ולנסות להבין איך אני יכול להציג את הסיבות לבחירות שלי, אבל אז הגעתי לשתי מסקנות חשובות. אין לי מושג מה הספר הכי טוב שקראתי בחיים שלי. יש כל כך הרבה ספרים שעומדים אצלי בראש הרשימה ומתקוטטים ביניהם על המקום הראשון, ואני בסך הכל רודף שלום ולא מוכן ליצור סכסוכים כאלה בין מי שיקרים לי מכל. המסקנה השנייה היא שממילא כתבתי כאן כבר על מבחר לא קטן מהספרים האהובים עלי, כך שיהיה די מיותר לעשות רשימה כזאת.

מכאן התחלתי להשתעשע ברעיון הבא. לכתוב רשימה של עשרת הספרים הכי בזויים / שנואים / מוערכים יתר על המידה שקראתי אי פעם. לא חסרים ספרים שכשאני חושב עליהם אני נמלא זיעה קרה ופולט קללות חסרות פשר משל הייתי ליונל אסרוג, גיבור הספר ‘ברוקלין היתומה‘. הו, כמה נהניתי לחשוב על הרשימה הזאת ועל המילים הארסיות שאטיח בספרים הנלוזים האלה שהצליחו להמאיס עלי במשיכת קולמוס את עצמם, את כותביהם, ולמען האמת, גם את מעריציהם חסרי הבינה שנכנעו לתכתיבים סוציולוגים של החברה ולמה שמצופה מהם לאהוב בספרות המודרנית על מנת להיחשב ברי תרבות.

מהר מאוד הגעתי למסקנה שההשתעשעות ברעיון הזה מזיקה לשלוות הנפש שלי והחלטתי לזנוח גם אותה. מה גם, שעל מנת לכתוב על עשרת הספרים שהכי שנאתי אי פעם, אני איאלץ לקרוא שוב את עשרת הספרים שהכי שנאתי אי פעם! אני לא חושב שהייתי עומד בזה. מימי לא קרעתי ספר לגזרים, ואני לא מתכוון להתחיל עכשיו.

כך עברו להם עוד ועוד רעיונות כשאת כולם פסלתי על הסף, ואז החלטתי ש- פאק איט, מזל טוב לי ומזל טוב לבלוג. נתראה בפוסט המאתיים. אולי אצליח לחשוב על רעיון מיוחד עד אז.

קראו גם:
יכול להיות שזה הספר הכי טוב שנכתב אי פעם
למרות שהספר הזה נותן לו תחרות לא רעה
ועוד קצת על כתיבה באופן כללי. סתם, אם זה מעניין מישהו

נהנים מהקריאה?

תמכו באתר ועזרו לנו ליצור עוד תכנים מעולים במיוחד עבורכם

אולי תהנו לקרוא גם:

2 תגובות

  1. אכזבת…
    חשבתי שאשכרה אתה הולך לכתוב על עשרת הספרים הגדולים שקראת אי פעם, ותהיתי איך אפשר לעשות כזה דבר בכלל.
    טוב, נו. אולי בפוסט המאתיים.

  2. זה באמת בלתי אפשרי. אבל אני כדי שאף אחד לא ירגיש מרומה, הנה כמה המלצות מכל מיני ז'אנרים שונים. אני לא בטוח שהם הכי גדולים, אבל הם אי שם ברשימה:

    1984 – ג'ורג' אורוול
    האמן ומרגריטה – מיכאיל בולגקוב
    אלים אמריקאים – ניל גיימן
    גוף שני יחיד – סייד קשוע
    הדרור – מרי דוריה ראסל
    נוטות החסד – ג'ונתן ליטל

    קריאה מהנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לעדכונים

הצטרפו עכשיו ולא תצטרכו להתמודד עוד עם החשש שתפספסו פוסט חשוב! סתם, בבקשה תירשמו. אנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת המייל שלכם. אה, וגם תקבלו ספר במתנה!

נהנים מהקריאה?

תמכו באתר ועזרו לנו ליצור עוד תכנים מעולים במיוחד עבורכם

מומלץ החודש

מגזין הספרות "מחסום כתיבה" נותן לכם את הספר "מחשבות סרק של הולך בטל" במתנה

מגזין הספרות "מחסום כתיבה" נותן לכם את הספר "מחשבות סרק של הולך בטל" במתנה

דילוג לתוכן