משקל עודף

משקל עודף

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

שתפו

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב whatsapp

הרשמו לעדכונים

הצטרפו עכשיו ולא תצטרכו להתמודד עוד עם החשש שתפספסו פוסט חשוב! סתם, בבקשה תירשמו. אנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת המייל שלכם. אה, וגם תקבלו ספר במתנה!
מומלץ החודש

בהתחשב בזה שכשאני בחופש יש לי הרבה יותר זמן פנוי לקריאה, ובהתחשב בזה שאני קורא בממוצע שני ספרים בשבוע, יש לי נטייה לקחת איתי ארבעה ספרים לנסיעה של שבוע.

זהו. קניתי כרטיס טיסה, הזמנתי חדר במלון, ארזתי חצי בית במזוודה קטנה מדי ואני מוכן לחופשה השנתית שלי. יש לי משקפי שמש, כובע, דרכון, מפה ומכנסי שלושת-רבעי שאני לא לובש אף פעם בארץ. החלפתי כסף בעמלה מטורפת שתממן את לימודי החשבונאות של הבן של החלפן, מצאתי מישהו שיאכיל את החתולים ויאסוף את הדואר, התקשרתי לבנק כדי להתחנן שלא יבטלו את כרטיס האשראי כשאני בחו”ל וקניתי סוללות למצלמה. למדתי כמה משפטים שימושיים בספרדית כמו: “סליחה, אפשר להשתמש בשירותים שלכם” או “נראה לך שאני אשלם ארבעים וחמש יורו בשביל הזבל הזה?”.

והכי חשוב, קניתי ערימות של ספרים.

כשאני נוסע לחו”ל אני יוצא תמיד מנקודת הנחה שיהיה לי הרבה זמן פנוי. זה מתחיל בשדה התעופה כשהטיסה שלנו מתעכבת, ממשיך בשעות הספורות שאנחנו מעביר במטוס, אחר כך מגיעים למלון ורוצים לנוח מתלאות הדרך, טיולים ברחבי העיר עם עצירות בבתי קפה וחנויות בגדים.

עשיתי לעצמי חוק לפני כמה שנים, כשחברה שלי נכנסת לחנות בגדים אני מחכה לה בחוץ. כך אני נהנה מהאווירה של אירופה בלי הטירוף של מדידות בגדים ומירוץ נגד השעון במעלה מדרגות נעות של עוד חנות ענק של עוד ענק אופנה. לא, אני מוצא לעצמי ספסל ועושה את מה שאני עושה כל פעם שמתפנות לי כמה דקות. שולף ספר וקורא.

בהתחשב בזה שכשאני בחופש יש לי הרבה יותר זמן פנוי לקריאה, ובהתחשב בזה שאני קורא בממוצע שני ספרים בשבוע, יש לי נטייה לקחת איתי ארבעה ספרים לנסיעה של שבוע. ובהתחשב בזה שזוגתי הנפלאה קוראת באותו קצב כמוני (ולעתים אף יותר) העסק נעשה הרבה יותר כבד.

נסו פעם להיסחב עם שמונה ספרים בתיק ותגידו כמה כיף היה לכם. מרגיש קצת כמו מסע אלונקות, רק בלי הסיכוי הקלוש להיות זה שעל האלונקה מדי פעם.

יש שיאמרו שזו עוד סיבה לעבור לקריאה של ספרים אלקטרונים, אבל אני לא מצליח להביא את עצמי לרכוש את אחד המכשירים האלה. משהו נראה לי לא טבעי בקריאת ספר על מסך. אני יודע שזה חוסך מקום ומשקל ושומר על הטבע, אבל כל זה לא יכול להחליף את הריח של דיו ונייר של ספר חדש, או את התחושה של דפים ישנים וכמעט מתפוררים של ספר שראה דבר או שניים בחייו הארוכים.

מה גם שבתור מי שקורא כל לילה עד שהוא נרדם ומוצא בבוקר את הספר על הרצפה, רוב הסיכויים שאם יהיה לי ספר אלקטרוני הוא יישבר כבר בשבוע הראשון.

אז בינתיים אני אשנס מותניים, אעמיס את הספרים ואצא לדרך. לונדון לא מחכה לי, אבל רק בגלל שאני נוסע לספרד.

נ.ב:
כן, ארזתי לבד.

נהנים מהקריאה?

תמכו באתר ועזרו לנו ליצור עוד תכנים מעולים במיוחד עבורכם

אולי תהנו לקרוא גם:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לעדכונים

הצטרפו עכשיו ולא תצטרכו להתמודד עוד עם החשש שתפספסו פוסט חשוב! סתם, בבקשה תירשמו. אנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת המייל שלכם. אה, וגם תקבלו ספר במתנה!
מומלץ החודש

מגזין הספרות "מחסום כתיבה" נותן לכם את הספר "מחשבות סרק של הולך בטל" במתנה

מגזין הספרות "מחסום כתיבה" נותן לכם את הספר "מחשבות סרק של הולך בטל" במתנה

דילוג לתוכן