זה המקום - אהוד בנאי

“זה המקום” – אהוד בנאי עלול לאבד את הקוראים החילוניים (פורסם ב”וואלה” 29.8.2012)

הרשמו לעדכונים

הצטרפו עכשיו ולא תצטרכו להתמודד עוד עם החשש שתפספסו פוסט חשוב! סתם, בבקשה תירשמו. אנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת המייל שלכם
מומלץ החודש

כשהוא נע ונד דרך חייו, אהוד בנאי לוקח את הקוראים למסע מרתק בתוככי נפשו, אך ככל שהוא הולך מאיץ אל תוך הדת, הוא עשוי לאבד את החילוניים שבהם.

בספרו הראשון “זוכר כמעט הכל”, שיצא בשנת 2001, העלה אהוד בנאי – מוזיקאי מוערך שמאחוריו קריירה מפוארת, ונצר למשפחה מלכותית בקנה מידה ישראלי – את זיכרונותיו על הכתב באמצעות סיפורים קצרים ואנקדוטות ממסעותיו. מקומות בהם ביקר, אנשים שפגש, סיפורים ששמע, והכל בשפתו העשירה והציורית. ספרו השני, “זה המקום”, ממשיך את הקו שהתווה קודמו ומורכב גם הוא ממספר סיפורים אוטוביוגרפיים המתארים את מסעותיו ברחבי הארץ והעולם, אך בניגוד לו, המסעות בספר זה משולבים יותר במסעותיו הפנימיים של הסופר.

אהוד בנאי של 2012 שונה מאהוד בנאי של 2001. התפאורה היא אותה תפאורה – דרכי עפר, נסיעות ארוכות, טיסות, נופים שאינם נגמרים ומפגשים בלתי צפויים עם טיפוסים מעניינים – אך מי שנוסע בה אינו המוזיקאי שמנסה לבלוע את העולם, אלא נפשו המחפשת תשובות לשאלות שלא ברורות אפילו לה. זהו ספר על אהבת הנדודים ועל החיפוש העצמי שלא מסתיים לעולם.

אהוד בנאי הוא היהודי הנודד האולטימטיבי. נע ונד בעולם, כל הזמן בתנועה, לא נשאר לרגע באותו המקום וממשיך לבקש למצוא את עצמו ואת יהדותו ואת התשובות לשאלותיו בכל מקום שלא יהיה, אם כי נראה כי דווקא החיפוש עצמו הוא המקום אליו חותר הכותב. כמו במתמטיקה פשוטה, הדרך חשובה לא פחות מהפתרון בסיפוריו של אהוד בנאי. הוא נהנה להגיע ליעד שלו, אבל מחפש תמיד לאן להמשיך הלאה, למקום הבא, מקום בו ממתין לו משהו לא ידוע.

הסיפורים של בנאי מדברים על אנשים פשוטים עם חלומות פשוטים שרוצים בסך הכל למצוא את המקום שלהם בעולם. בין סיפוריו האוטוביוגרפיים הוא משרטט את סיפוריהם של הטיפוסים שפגש במהלך שיטוטיו ושל אנשים שהשפיעו עליו, כמו נוח נפתולסקי, איש העלייה השנייה שנטש את חבריו למושבה כינרת לטובת עולם מדע הבוטניקה; לצד סיפור חייו של רבי יוסף דלמדיגו, היש”ר מקאנדיה, תלמידו בן המאה ה-16 של גליליאו, שעלה על כרכרה, עזב את מולדתו, ויצא למסע נדודים ברחבי אירופה. מסע שנמשך עד יום מותו, כארבעים שנים לאחר מכן.

הסיפורים המתארים את מסעותיו של אהוד בנאי מעניינים ומלאים אנקדוטות מרגשות ומשעשעות. הוא מספר על המסע שלו בעקבות חלומו להיות רועה צאן, על מסע ההופעות שלו בין בסיסי צה”ל בגבול לבנון בימים שעדיין לא היה מוכר ועל הטיול שלו בעקבות הביטניקים של שנות השבעים המוקדמות. אבל בנאי התקרב מאוד אל הדת בשנים האחרונות, והדבר ניכר היטב בעשייה האמנותית שלו, הן המוזיקלית והן הספרותית. בניגוד לשיריו, העטופים במוזיקה שעוזרת לקהל להתחבר אליה גם אם המילים לא בדיוק מדברות אל ליבו, כאשר הוא מצטט בספרו את רבי חיים ויטאל ואת המקובל יוסף דרורי ואת הרב אברהם איבלגון, כולם אנשים ראויים ומרתקים, הוא מסתכן באיבוד הקהל החילוני שנוטה לברוח כמו מאש כל אימת שהוא שומע אזכורים מעין אלה.

הבעיה אינה בספר, אהוד בנאי לא מטיף לחזרה בתשובה או מוכר את משנתו הדתית, אלא פשוט מרשה לעצמו לחשוף את רגשותיו ומחשבותיו על הדף, גם אם הן לא תואמות תמיד את ציפיותיו של הקורא. הבעיה היא בחברה הישראלית חסרת הסובלנות שאינה מסוגלת להכיל את השונה ממנה ומתייגת אותו תחת קטגוריה נוחה. עבור הקהל החילוני, ברגע שבנאי עובר לסיפורים על רבנים, הוא מתוייג כ”דוס”, או גרוע מכך, “חוזר בתשובה”, ובאופן מיידי ושרירותי מאבד את הקשב לדבריו של הכותב, ובכך יוצא בעצם שכרו בהפסדו, מאחר והוא עשוי לפספס זווית ראייה שונה ומעניינת על העולם.

אהוד בנאי יודע לספר סיפורים בצורה רהוטה ומעניינת, אך לעתים הוא גולש בסיפוריו לאנקדוטות שהקשר שלהן לא ברור לקורא. הדבר מוביל לעתים לתחושה שיש לו המון מה לספר, וההקשרים האסוציאטיבים נהירים לו, אך הוא שוכח להסביר אותם לקוראים. זה לא משנה את העובדה שהספר קליל ונעים לקריאה, ומגלה בפני הקורא רבדים מרתקים של אהוד בנאי שלא הכיר.

זה המקום / אהוד בנאי, הוצאת כתר, 186 עמודים

זה המקום - אהוד בנאי

הביקורת פורסמה במדור הספרות של “וואלה! תרבות”, 29 באוגוסט 2012

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב google
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

אולי תאהבו גם:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לעדכונים

הצטרפו עכשיו ולא תצטרכו להתמודד עוד עם החשש שתפספסו פוסט חשוב! סתם, בבקשה תירשמו. אנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת המייל שלכם
מומלץ החודש

נהניתם מהביקורת?

למה שלא תהנו עכשיו מהספר?

דילוג לתוכן
מה, לא הצטרפת עדיין למועדון הקריאה שלנו?
זה לוקח רק שנייה, ואנחנו מבטיחים לא להציף את תיבת הדואר שלכם.
It's about time you'll join our book club
It only takes a second and we promise not to spam your inbox
תמכו בבלוג
עזרו לאתר להמשיך ולהתקיים ותהנו מ:
  • מקום של כבוד בגן עדן
  • גישה חופשית לתכני האתר
  • כן, הגישה חופשית גם ללא תרומה
  • תחושה עצומה של סיפוק עצמי
*התמיכה באתר אינה מוגבלת לחברי המערכת ובני משפחותיהם
ההופעה באינדקס החנויות הפרטיות אינה כרוכה בתשלום וכך תישאר לעד.
רשימה זו הוקמה ללא מטרות רווח כשירות לציבור אוהבי הספר.
תמכו ביצירה עצמאית!
תרומה של דולר אחד תוכל לעזור לאתר להמשיך ולהתקיים (כן, פחות ממחיר של כוס קפה)
Support Independent Media
A donation of only one dollar could help the site continue working. yes, less than the price of a coffee mug

עשו טעויות מדהימות ומפוארות

הציטוט השבועי
מתעדכן בכל יום ראשון
מגזין הספרות "מחסום כתיבה" נותן לכם את הספר "מחשבות סרק של הולך בטל" במתנה
אני מאשר/ת קבלת עדכונים במייל מהאתר, לרבות חומר פרסומי. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה דרך קישור הסרה הנמצא בתחתית המייל.
להורדת הספר, מלאו את הפרטים הבאים
אני מאשר/ת קבלת עדכונים במייל מהאתר, לרבות חומר פרסומי. תמיד תוכלו להסיר את עצמכם מרשימת התפוצה דרך קישור הסרה הנמצא בתחתית המייל.
להורדת הספר, מלאו את הפרטים הבאים
מגזין הספרות "מחסום כתיבה" נותן לכם את הספר "מחשבות סרק של הולך בטל" במתנה