פרוזה

אחרי ספר שלם של קלישאות מבית היוצר של הסופר עצמו, ג’ון אירווינג מצליח להתעשת ולהוציא ספר ששווה את הקריאה שלכם, ולו בגלל משפט אחד בסופו.

כשהוא נע ונד דרך חייו, אהוד בנאי לוקח את הקוראים למסע מרתק בתוככי נפשו, אך ככל שהוא הולך מאיץ אל תוך הדת, הוא עשוי לאבד את החילוניים שבהם.

“ימי חול” אינו ספר למתחילים ובוודאי שלא חומר קריאה קליל לפני השינה, אך הקריאה בו מעניקה לקורא חוויה שלא ישכח במהרה.

למרות השם הרע שיצא לו, “הסנדק” מאת מריו פוזו לא נופל מיצירת המופת הקולנועית שצולמה על פיו ובמונחים מסוימים אף עולה עליה. לפעמים.

במדינה שמצויה בעיצומו של טירוף הייטקיסטי, היה זה רק עניין של זמן עד שגיבורי הספרות המקומית יהיו הייטקיסטים בעצמם. “שלושה דברים לאי בודד” ו”חזקים ברוסיה” מציגים שני אנטי גיבורים ישראליים שמגיעים מהעולם הזה.

למעלה מחמישים שנים אחרי שנכתב, “אל תיגע בזמיר” ממשיך להיות רלוונטי מתמיד ומציב מראה מבחילה מול פניו של הקורא. על גזענות, צביעות וסיפור התבגרות מופלא.