פרוזה
ספרות יפה וספרות פחות יפה. כאן תמצאו את הספרים שעניינם יותר במילים או בסיפורת, או סתם ספרי פרוזה שלא הצלחתי למצוא להם מקום בקטגוריות אחרות.
כמו כל אנגלופיל טוב, גם ניסן שור מנסה להבין איך ישראל הייתה נראית אם הבריטים לא היו עוזבים מעולם, אבל הוא עושה את זה בצורה מעט מרושלת.
מעריציהם של שני המטאורים הספרותיים של המאה העשרים היו שמחים להציץ לתוך מוחם של אוסטר וקוטזי, אבל במקום זאת הם יקבלו מופע טרחנות ושביעות רצון עצמית שלהם
ב"בתים של אחרים" לא תמצאו קתרזיס או קריאה שהיא "פיל גוד", אבל כן תמצאו התייחסות כנה, אמיתית ואפילו חשובה לשבר יומיומי שקורה לכולם. וכמה שזה לא בנאלי כשזה הופך לאישי
ליוסי סוכרי חשוב, בצדק גמור, שנדע שגם יהודי לוב סבלו את שלטון הנאצים ונספו בשואה. אבל "בנגאזי-ברגן-בלזן" לא עושה שירות ספרותי לנושא החשוב, בשל טיפול ילדותי וטרחני
איילת ולדמן יודעת מה הקהל אוהב ועושה הכל כדי שהוא יקבל את זה. אבל מחיר הפופולאריות עולה לה במחיר העומק, וכשהיא מגיעה לכתוב על השואה, יוצא לה אינדיאנה ג'ונס פוגש את רשימת שינדלר
All articles loaded
No more articles to load