הבהרה: אין כאן באמת 26 הקדשות ספרים מצחיקות. זאת אומרת, יש כמה צילומים של הקדשות משעשעות אחרי כל הטקסט שכתבתי כאן, כך שתאלצו לקרוא אותו או פשוט לגלול למטה, אבל אין באמת 26, כך שאם המספר הזה חשוב לכם מסיבה כלשהי, אני מתנצל מראש. עכשיו, אחרי שהבהרנו את העניינים, אפשר להתחיל.
לפני כמה ימים, בעודי משוטט באחד מאתרי התוכן הוויראלי לכאורה (אחד ממאות האתרים השונים שנוהגים להעתיק אחד מהשני תכנים עד שאף אחד כבר לא יודע מהו המקור של הסיפור), נתקלתי בכותרת המבטיחה "10 פעמים שסופרים לקחו את ההקדשות של הספרים שלהם לשלב הבא", או איך שלא תתרגמו את הכותרת הזו לעברית.
וואו, חשבתי לעצמי. איזה רעיון מעולה. אולי כדאי שגם אני אלקט כמה הקדשות משעשעות ואעלה אותן לאתר, כי הרי אם יש משהו שהחבר'ה האלה באתרי התוכן הוויראלי יודעים, זה איך לקלוע לטעמו של הקהל, והרי אחד הדברים שכל בעל אתר רוצה, הוא לייצר תוכן שהקהל שלו יהנה ממנו. (לפחות בעל האתר שניצב כאן, אני לא יכול באמת להתחייב לגבי בעלי אתרים אחרים).
הרעיון התחיל לקרום עור וגידים ופיקסלים מרצדים על מעבד התמלילים, כשפתאום עצמי החליט להרוס את החגיגה ולהזכיר לי שלא נתקלתי ביותר מדי הקדשות שהתירו עלי רושם. מיד הלכתי ושלפתי כמה מהספרים האהובים עלי מהמדף וחיפשתי את ההקדשות. את מה שמצאתי אפשר לסכם במילה אחת – אכזבה. את "מלכוד 22" ג'וזף הלר הקדיש בפשטות לסוכנת הספרותית ולעורך שלו, "הארי פוטר ואבן החכמים" הוקדש "לג'סיקה, שאוהבת סיפורים; לאן, שאהבה אותם; ולדי, הראשונה ששמעה את הסיפור הזה". קצת יותר מושקע, אבל לא משאיר יותר מדי חותם, ואילו את "סודות מחיי המטבח" הקדיש אנתוני בורדיין "לננסי" – אשתו הראשונה. אפילו דאגלס אדמס הסתפק בהקדשה לקונית לאשתו, וגם זה באחת הפעמים הנדירות שטרח להקדיש את אחד מהספרים שלו. מזל שברגע האחרון עלה במוחי לבחון את עמודיו הראשונים של "ספר משפחתי" של אפרים קישון, שם מצאתי את ההקדשה הנהדרת שמתנוססת בראש העמוד הזה, אבל מלבדה, לא חשוב כמה חיטטתי במדפי הספרייה שלי, לא הצלחתי למצוא הפתעות נוספות.
חשבתי כבר לוותר על כל הסיפור הזה כשנזכרתי בהקדשה המושלמת של ג'רום ק. ג'רום לספר Idle Thought of an Idle Fellow, סדרת המסות המשעשעת והמבריקות שפרסם שלוש שנים לפני "שלושה בסירה אחת". ההקדשה הזו היא דוגמה לכל מה שטוב בכתיבה של ג'רום, וכזו שמראה כמה ההומור שלו אקטואלי גם היום, למעלה ממאה שנים אחרי שכתב אותה.
מאחר שהספר לא תורגם מעולם לעברית, ומאחר שלפני כמה שנים התחלתי לתרגם אותו (ונעצרתי אחרי כמה פרקים מפאת חוסר זמן), הנה ההקדשה בתרגום שלי, בתקווה שיום אחד אסיים לתרגם גם את יתר הספר:
לחברתי היקרה והאהובה במיוחד
מיָמַי המרושעים והמוצלחיםלחברתי
אשר, אף כי לרגעים בתחילת היכרותנו
לעתים קרובות לא הסכימה עמי, הפכה מאז
לעמיתתי החמה ביותרלחברתי
אשר, אף כי לעתים קרובות אני מצנן אותה, אף פעם (בימינו),
אינה גורמת לי עצבות לאות נקמהלחברתי
אשר, אף כי זוכה ליחס קר מצדן של חברות משק ביתי בנות המין הנשי,
ולחשד מתמיד מצד כלבי, אף על פי כן נראה כי מיום ליום נמשכת אלי יותר,
ובתמורה מספיגה בי יותר ויותר את ניחוח ידידותהלחברתי
אשר אף פעם לא מעלה בפני את מגרעותיי, אף פעם לא רוצה ללוות כסף,
ואף פעם לא מדברת על עצמהלבת הלוויה
בשעות הבטלה שלי, מרגיעת דאגותיי,
נוסכת הביטחון של הנאותיי ותקוותיילחזקה ולוותיקה
שבמקטרותיי,
בהכרת תודה ובחיבה
כרך צנוע זה
מוקדש
לך
ולמי שהגיע עד לכאן, הבטחתי לכם בכותרת כמה הקדשות ויראליות ומשעשעות. אז נכון, אין כאן 26 הקדשות אלא הרבה פחות, אבל אני בטוח שתוכלו למצוא ברשת עשרות כתבות ויראליות שירכזו לכם הרבה יותר מ- 26 הקדשות שכאלה. ובכל זאת, אם אתם כבר כאן, לא תעיפו מבט?
נ.ב
במהלך השבועות האחרונים התקבלו מספר תרומות לאתר. אני רוצה להודות לתומכים.
