לפני כמה חודשים התמרמרתי כאן על זה שרק כשסיימתי את הספר "משחקי הרעב" גיליתי שזה חלק ראשון בטרילוגיה. אני כבר לא ממורמר. "התלקחות", הספר השני בטרילוגיה, עומד בכל הציפיות שלי ממנו ואפילו יותר מכך.
בספר הזה אנחנו מגלים שברחבי המדינה פאנם מתחילות להתלהט הרוחות. איכשהו, מעשה התרסה פשוט של גיבורת הספר בסיום הספר הקודם נגד הממשל מצית את תקוותם של התושבים במחוזות המדוכאים לעתיד טוב יותר וגורם להם לחשוב יותר ויותר על התמרדות נוספת כנגד הקפיטול.
מובן שהעומדים בראש המדינה לא אוהבים את הרעיון ומחפשים דרך להתנקם בקטניס, הגיבורה, על הצרות הגדולות שגרמה להם.
איך יעשו את זה? האם יצליחו?
תקראו את הספר ותדעו. אין שום דרך לתאר מה בדיוק קורה בלי להרוס לכם, והרי כבר הבהרתי בעבר מה דעתי על ספוילרים.
סוזן קולינס ממשיכה להפתיע עם ספר קולח ומרתק. קטניס היא אחת הנערות הספרותיות היותר אמינות שנתקלתי בהן. קל מאד להתחבר אליה, גם אם לא תמיד מסכימים עם מה שהיא אומרת. היא נערה שהתבגרה מוקדם מדי בעולם עוין, אבל לרגע לא שוכחת שהיא עדיין בסך הכל ילדה. התיאורים שלה מלאי רגשות, כיאה לנערה בגילה, ודרך המחשבה שלה, למרות הכל, לא איבדה עדיין את כל התמימות שלה.
כמו בספר הראשון, גם את 'התלקחות' לא הצלחתי להוריד מהיד. הספר כתוב טוב, מותח ובאופן כללי כיפי לקריאה. וכן, כמו הראשון, גם הוא עקוב מדם.
ספר מעולה לחובבי הז'אנר
ארבעה וחצי שעונים ועורבני חקיין אחד.
התלקחות / סוזן קולינס / כנרת בית הוצאה לאור / מאנגלית: יעל אכמון
נ.ב:
הפעם אין שום אכזבה. רק ציפייה מורטת עצבים לספר הבא.
