ב"יסתובב לו העולם הגדול", מגדלי התאומים עדיין עומדים בריאים ושלמים, ולוליין אחד הולך ביניהם על כבל. מלבד הנקודה האמיתית הזו, הספר ניחן גם בהתבוננות מעמיקה וחסרת פשרות אל המירקם של ניו יורק הרבה לפני שמישהו חשב שהיא משהו שאפשר לרסק את לשדו.
ב-7 באוגוסט, 1974, חצה הלוליין הצרפתי פיליפ פטי את המרחק שבין שני מגדלי מרכז הסחר העולמי על גבי כבל שמתח בחסות הלילה בין גורדי השחקים. הלוליין וכמה מחבריו פרצו למגדלים, שהיו באותם שנים חלק בלתי נפרד מנופה של ניו יורק, והצליחו להפתיע את העיר וליצור היסטוריה בזעיר אנפין. מעשה הלוליינות ההרואי ומלא ההתרסה הזה מהווה את הרקע ל"יסתובב לו העולם הגדול", ספרו החדש ורחב היריעה של הסופר האירי קולום מק'קאן.
הספר מביא בפני הקוראים את סיפוריהן של מספר דמויות שחייהן מקבלים תפנית לא צפויה באותו יום היסטורי. מק'קאן לא מנסה להעצים את מעשיו של פטי ולהפוך אותם לזרז שמוביל לשינויים מרחיקי הלכת שעוברות הדמויות. כמו המגדלים ביניהם דילג הלוליין, גם תעלוליו המסוכנים ניצבים ברקע של הסיפור. מעין נוכחים נעלמים שהקורא מודע לצל הענק שהם מטילים עליו, אך אינם עומדים במרכזה של העלילה. חלק גדול מהסיפורים כלל אינו מתייחס לאירוע בעוד אחרים נוגעים בו רק באופן שולי, אך הוא לא מפסיק להיות מורגש לרגע, בעיקר כאשר הקורא בן ימינו מודע לסופם הטראגי של מגדלי התאומים.
מק'קאן מתאר חלק גדול מהסיפורים מנקודת מבטם של גיבוריו. הצורה בה הוא מצליח להיכנס לעורן של הדמויות שלו מעוררת הערצה. המחשבות שלהן, התחושות שלהן, השפה בה הן משתמשות. הכל מתנקז בצורה מושלמת דרך כתיבתו הקולחת של הסופר האירי. הוא מחליף מסכות ומשנה את קולו, והוא עושה זאת באותה קלילות ומיומנות בה מדלג ההולך על חבל, כך שהדבר יכול להיראות לקורא כפעולה הכי פשוטה בעולם. הדמויות שלו, גם אלה אשר אינן עומדות במרכז העלילות השונות, בנויות לעומק רב כל כך, שכל פעולה שלהן, כל מילה שהן אומרות וכל נתיב שהחיים מתווים בפניהן – כולם מנומקים היטב בסיפורים האישיים שלהם.
אבל בניגוד למה שנדמה במבט ראשון, הגיבורה האמיתית של הספר אינה אחת מהדמויות הרבות המופיעות בו. גם כאן מלהטט הסופר בקוראיו כאילו היו שלושה כדורים צבעוניים. הגיבורה האמיתית היא ניו יורק של שנות ה-70. מק'קאן בוחר לספר את סיפורה של העיר כפי שיסופר בספרי ההיסטוריה המודרניים, והוא לא מפחד לחפש את האמת ברחובות המלוכלכים, המוזנחים ומלאי הפשע של המטרופולין באותן שנים. את כל זה הוא עושה תוך שהוא חופר בפצע המדמם של העיר, הטאבו הגדול של ניו יורק, שממשיך עד היום להעלות עשן ולדרוש את קורבנותיו. באקט מלא תעוזה, הוא מחזיר את מגדלי התאומים לעמוד על תלם, רק כדי ליצור את המארג העירוני העדין שהתקיים סביבם ולדחוס לתוכו סימני דרך משמעותיים מההיסטוריה האמריקאית, שנייה לפני שהם מתמוטטים שוב אל האוויר הפתוח, ופוערים חור עצום בליבה של העיר.
הסיפור האמיתי לא מתרחש בין דפיו של הספר, כי אם במקומות אליהם הדפים אינם מגיעים בסופו של דבר. הוא מתרחש בין הג'ונגלים של ויאטנם, במשרדי הפנטגון, בחניון של מתחם ווטרגייט ובבית הקברות בגטיסבורג. הוא מתרחש בשגרת יומם של הנרקומנים של השכונות העזובות ושל אנשי המשפחה קשי היום, הנאלצים להתמודד עם יום נוסף בעיר שאוכלת את עצמה לדעת, והוא מתרחש בין הפיגומים של בוני המגדלים של העיר ובאימוני הטיסות של מי שהפילו אותם בסופו של דבר.
יותר מהכל, הספר הזה הוא אנדרטה לתקופה שהיתה ואיננה. קולום מק'קאן יוצר ביצירת המופת המודרנית הזו, המכוונת גבוה ומצליחה לפגוע במטרה, יצירה אורבנית נוסטלגית ומלאת רומנטיקה המביטה בלי בושה בקרביים של העיר ואוהבת אותה למרות, ואולי בגלל, מי שהיא.
יסתובב לו העולם הגדול / קולום מק'קאן, בתרגום אמיר צוקרמן, הוצאת עם עובד, 437 עמודים
הביקורת פורסמה במדור הספרות של "וואלה! תרבות", 7 באוקטובר 2013
