סיכום שנה (כי נהוג)

שנה סוערת עברה על עולם הספרות הישראלי, ולא רק בגלל ההשקה המחודשת של האתר (למרות שזה בטח עזר). הסיכום המלא לפניכם.

סיכום שנה (כי נהוג)

קצת יותר משבוע עבר מאז שנגמרה שנת 2016, ואחרי שחשבתי על זה רגע או שניים, החלטתי שמגיע לה, לשנה שחלפה, איזה סיכום קצר. כמה מילות פרידה שישלחו אותה לדרכה עם הרגשה טובה, כדי שלא תחוש (חלילה) שהיא אינה נאהבת. הרי מה הוא מגזין תרבות ללא סיכום שנתי קצר עם עריכה קצבית ומוזיקה דרמטית ברקע?

אם כך, השמיעו ברקע את Memorial של מייקל ניימן, כי אנחנו מתחילים.

כמעט שנה חלפה לה מאז השקתי את האתר בקונספט ובעיצוב מחודשים. אחרי שנים בהם האתר תפקד כבלוג ותו לא, החלטתי להפוך אותו למגזין ספרותי שייתן בית חם למילה הכתובה.

בית חם למילה כתובה? לא בבית ספרנו. זאת אומרת, לא אם המילה הכתובה הזו מפגישה (רחמנה לצלן) בין יהודייה וערבי, בגלל שאז היא תיפסל ללימוד בבתי הספר של ישראל של 2016. הגזענות שפושה בחברה הישראלית מצליחה להידחק אל תוך הוועדות הביורוקרטיות של משרד החינוך תחת ניהולו של נפתלי בנט  (שבעצמו אמר כמה דברים על הספר בלי שטרח לקרוא אותו מימיו) ולאסור את כניסתו של הספר "גדר חיה" לרשימת הספרים המאושרים ללימוד בבתי הספר. לשמחתנו, ההחלטה האומללה הזו מצליחה להקפיץ את הספר לראש רשימת רבי המכר. סוף טוב, הכל טוב? חכו, השנה רק התחילה.

עוד לא הספקנו להגיד ג'ק פלאש המקפץ, וכבר – משבר נוסף. שרת התרבות (והספורט, אל תדאגו לא שכחנו) מחליטה לבטל את חוק הספרים שהעבירה קודמתה בתפקיד, ולא אכפת לה מה אומרים המומחים. היא מתחילה, כמו כל דבר שהיא עושה, בהצהרה פופוליסטית שהיא רוצה לבטל את החוק כדי לעזור לשכבות החלשות ותושבי הפריפריה. מאוחר יותר החוק אכן מבוטל (בניגוד גמור, אפרופו, למסקנותיה של הוועדה שאותה שרת תרבות מינתה) וככל שהימים חולפים נראה שהכיסים היחידים שבאמת הרוויחו מהביטול שלו הם כיסיהם של ג. יפית ואבי שומר.

בינתיים, העולם כולו רועש ורוגש לקראת ספר חדש (!?!) ושמיני בסדרת הארי פוטר. אה. בעצם זה מחזה? שלא נכתב על ידי ג'יי. קיי. רולינג? והדעות לגביו חלוקות? המממ…

שנמשיך?

ג'ורג' ר.ר. מרטין עושה את הבלתי צפוי ולא מפרסם את הספר הבא בסדרת "שיר של אש ושל קרח". מתי הוא יפורסם, אתם שואלים? בואו נגיד את זה ככה, התחזיות היותר אופטימיות גורסות שהנכדים שלנו יזכו להקריא אותו לילדים שלהם. מה שהאדון מרטין כן עושה, הוא לייצר תקדים יוצא דופן במסגרתו סדרת טלוויזיה המבוססת על סדרת ספרים עוקפת את עלילת הספרים בסיבוב ומשאירה אבק למעריצים המאוכזבים. מי שלמד והפנים הוא פטריק רות'פוס, שהתחיל לעבוד על סדרת סרטים לפי "רשומות קוטל המלך", כשהספר השלישי בטרילוגיה אפילו לא נראה באופק.

מי שכן כותב ספר חדש הוא אדון האופל הבלתי מעורער של הרשתות החברתיות – ניל גיימן – שמחליט לעבד את המיתולוגיה הנורדית ובתוך כך שובר את האינטרנט.

והופ- שלושה ספרים חדשים בסדרת הארי פוטר(?!?) וואו, איזה שנה נפלאה לחובבי הארי פוטר. אה. בעצם מדובר בסיפורים קצרים וקצת משעממים על דמויות משנה שהופיעו פה ושם בסדרה המקורית שממילא פורסמו כבר בחלקם באתר של רולינג? המממ.

אז איפה היינו?

אוה! סוף סוף חדשות טובות! האפליקציה שהכי עושה לנו נעים בעין פותחת את שעריה גם בפני מערכות הפעלה אנדרואידיות ומראה לנו עולם שכולו עטיפות ספרים וציטוטים.

בנימה אישית יותר – השנה גיליתי מחדש את האהבה לספרות פנטסטית ולמדע בדיוני. נזכרתי למה אהבתי לברוח לעולמות משונים כשהייתי ילד וניצלתי את ההזדמנות לחזור מעט לילדות. בנוסף, גיליתי שזה לא כל כך קל לתרגם אתר שלם לאנגלית (למרות שזה לא הולך לעצור אותי), והכי חשוב – מצאתי פעם נוספת את החדווה שבכתיבה, אחרי שנמצאתי על סף שבירה כמה וכמה פעמים במהלך השנים האחרונות, כשהמרדף האינסופי אחרי מעט זמן פנוי הצליח להכניע אותי.

זהו פחות או יותר. אני מקווה שהספקתם להגיע לקטע המרגש ביצירה של מייקל ניימן, כי הגענו לסופו של הסיכום הזה. אני בטוח שיש המון דברים שלא נגעתי בהם (כמו הפיצול של הוצאת זיקית), אבל כמה כבר אפשר לדוש בשנה שחלפה? סך הכל יש לנו שנה שלמה לעשות את זה.

נ.ב
שנה טובה

אולי יעניין אתכם גם:

השארת תגובה