דמיינו עולם בו אנשים יכולים להחליף גוף עם זולתם. למה שתבזבזו שעות על טיסת טרנס-אטלנטית אם בלחיצת כפתור אתם יכולים להיכנס לגופו של אדם שגר בניו יורק בעוד הוא שומר על גופכם עד שתסיימו את הסידורים שלכם? למה שתתאמצו ותזיעו בחדר כושר, כשאתם יכולים לשלם למישהו שיחטב את הגוף שלכם בעוד אתם נחים בגוף שלו על שפת הבריכה? למה שתהיו מוגבלים לגוף אחד או מין אחד, כשיש לכם מיליארדי אפשרויות לבחור מהן?

זה העולם בו מתרחשת עלילת הספר "הקבוע היחידי", ספרו השלישי של יואב בלום. העולם שאחרי המצאת צמידי ההתחלפות שמאפשרים הנדידה הבין-גופית הזו. עולם בו כל מי שחפץ בכך יכול לראות לרגע את העולם מנקודת מבט אחרת. זאת אומרת, כולם חוץ מדן ארבל. גיבורו של הספר הוא האדם היחיד בעולם שמסיבה כלשהי לא מושפע על ידי הצמידים, ובעצם הוא הקבוע היחידי, זה שנגזר עליו לחיות לעד בתוך גופו, כאשר סביבו העולם חוגג את השחרור מכבליו של הגוף החומרי.

אבל זה לא הנושא העיקרי של הספר. כמו בכל ספר סייברפאנק טוב (וזה בדיוק מה שהוא), הגיבור מוצא עצמו נסחף למערבולת של תככים ומזימות, כשאין לדעת מי בצדו של מי, ובמקרה שלנו באמת קשה לדעת מי הוא מי בשל האפשרויות שהחלפות הגוף מציבות בפני האנושות. בדיוק כך קורה כאשר אישה שמחכה לדן במשרדו נורית למוות על ידי צלף רגע לאחר שהיא מספרת לו שבתוך הגוף הלא מוכר הזה נמצאת בעצם אהובת ילדותו. כצפוי, הוא מחליט לגלות מי ירה בה ומדוע. מה שהרבה פחות צפוי הוא מה שיקרה בהמשך.

יואב בלום לא סתם זורק רעיון לחלל האוויר ונותן לו לנוח שם. הוא לא אומר לקוראים "דמיינו עולם שבו אנשים יכולים להחליף גוף עם זולתם", אלא חוקר לעומק את הרעיון הזה ומנסה להבין כיצד ייראה העולם החדש הזה, שהוא לכאורה זהה לחלוטין לשלנו, מלבד השינוי הקטן הזה. וכן, ככל שקוראים יותר את הספר, מבינים עוד ועוד כמה פיתוח טכנולוגי אחד יכול להשפיע על העולם בכל האספקטים האפשריים.

הספר הזה יכל בקלות ליפול למלכודות הברורות מאליהן שמציב הז'אנר, אך פעם אחר פעם ברגעים בהם נדמה לו, לקורא, שהוא יודע לאן הולכת העלילה, פתאום הוא מבין שמרכבת ההרים הזאת הוא לא הולך לרדת בקרוב, ובטח שלא לנחש מתי תגיע הלולאה הבאה, גם אם לעתים נראה שהעלילה מתחילה להסתבך קצת יותר מדי. מזמן לא מצאתי את עצמי אומר "וואו" בקול רם במהלך קריאה של ספר. זה קרה לפחות שלוש פעמים במהלך "הקבוע היחידי".

אני עוקב בשקיקה אחרי הקריירה הספרותית של יואב בלום מאז שקראתי את "מצרפי המקרים" אי אז ב- 2011. לא כל יום אתה נתקל בסופר פנטזיה אורבנית ישראלי מרענן כל כך. מאז הוא הספיק להוציא את "המדריך לימים הקרובים", ששמר היטב על הרושם הראשוני המעולה שהוא עשה (ספר באמת מצוין – אם אתם לא מאמינים לי, אז הנה הביקורת שכתבתי עליו לוואלה תרבות). ועכשיו, עם "הקבוע היחידי", בלום מקבע את מעמדו כאחד מהסופרים המקוריים והמסקרנים כיום בתחומו, וככזה שהיינו רוצים לראות עוד יצירות פרי עטו.

במילים אחרות, ספר מושלם.

חמישה צמידים חרוכים ותעלומה אפלה אחת.

הקבוע היחידי / יואב בלום / הוצאת כתר

נ.ב
אם צמידי ההתחלפות היו קיימים באמת, עם מי הייתם רוצים להתחלף? איזה שימוש אתם הייתם מוצאים להם?

קראו גם:
עוד ספר שמצליח להשאיר את הקורא עם פה פעור
אחד עם אקשן עוצר נשימה
ועוד אקשן ישראלי מצוין